אנחנו הדור הראשון שמרגיש את שינוי האקלים והאחרון שיכול לעשות משהו בנידון 

ברק אובמה

בעמוד זה מוצגות סוגיות סביבתיות מרכזיות. 

התחממות גלובלית

האוויר שאנו נושמים מורכב משלושה חומרים עיקריים: חמצן, חנקן ופחמן דו-חמצני הידוע גם כ- CO2 או גז חממה.

כל אחד משלושת מרכיבי האויר תורם באופן ייחודי וקריטי לשימור האיזון על פני כדור הארץ. הפחמן הדו-חמצני סופח אנרגיית חום משטח הפנים של כדור הארץ לאטמוספירה. ההתחממות הגלובלית נוצרת בעקבות עלייה בריכוז של פחמן דו-חמצני באויר.

הגרף הבא מתאר לנו את ריכוזי הפחמן הדו חמצני באטמוספירה לאורך תקופות שונות על פני כדור הארץ:                                                                                                                                                                                                                    

כפי שניתן לראות בגרף לעיל, השתנות ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה הינה תהליך טבעי. יתרה מכך, אירועי קיצון כגון: עידני קרח והתחממות מסיבית נראו בעבר על פני הכדור. מדוע ההתחממות הנוכחית שונה מאלו שקדמו לה?

%D7%92%D7%A8%D7%A3%202%20%D7%99%D7%A4%D7%94_edited.jpg

באמצע המאה ה-18 החלה המהפכה התעשייתית באירופה. בעקבות הפיתוח התעשייתי גבר הניצול המאסיבי של משאבים טבעיים כמו כריית פחם, נפט, ועוד. מתקופה זו ואילך העולם המתועש גורם לפליטת כמויות אדירות של פחמן דו-חמצני לאוויר שאנו נושמים. כתוצאה מכך, הופר מאזן הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה. עלייה בכמות חלקיקי הפחמן הדו-חמצני גורמת לעלייה בספיחת חום ומכאן לעליה מתמדת בטמפרטורת כדור הארץ. כל התופעות הללו נוצרו בטווח של 250 שנה ולכן ניתן להבין שהעלייה החדה אינה תהליך טבעי אלא תהליך שנוצר בעקבות התיעוש האנושי.
הגרף משאל נקרא עקומת קיליניג. גרף זה מתאר מדידה רציפה של הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה.
משחזור ריכוז הפד"ח באוויר ניתן לראות שריכוז הפד"ח כיום הוא חריג ואין לו תקדים ב-
800 אלף השנים האחרונות. 
לפי אתר NASA ריכוז הפחמן הדו-פחמני נכון להיום הינו 413 חלקיקים למליון

איך ההתחממות הגלובלית משפיעה עלינו?

למידע נוסף:

פלסטיק

זיהום הפלסטיק הוא מגפה עולמית: עד שנת 2025, כמות פסולת הפלסטיק בים תעלה על כמות הדגים!
בני האדם משליכים בין 8-12.7 מיליון טון של פלסטיק לתוך הים בכל שנה! זאת כמות השווה ל-10 שקיות זבל מלאות בכל מטר בודד לאורך החוף או, אם תרצו, בכל דקה משאית זבל מרוקנת את תכולתה לתוך האוקיינוס.
חתיכות מאריזות הפלסטיק זולגות לתוך האוכל והמים שלנו- אנחנו אוכלים ושותים פלסטיק.
לאחר השימוש, רוב הפלסטיק מוצא את עצמו מוטמן עם שאר הזבל או מלכלך את הסביבה שלנו. רק 9% מכמויות הפלסטיק שיוצרו עד כה בעולם- עברו תהליך מיחזור.
כאשר פלסטיק נחשף לחום השמש הוא מתפרק לחלקיקים זעירים הנקראים מיקרו-פלסטיק. חלקיקים אלו נמצאים בכל מקום; מהנקודה העמוקה ביותר בים ועד לחוגים הארקטיים. לחלקיקי המיקרו פלסטיק השלכות והשפעות רבות על המערכת האקולוגית העולמית, החל מזיהום המים ועד להרעלת שרשרת המזון.
מחקרים שנערכו בשנים האחרונות גילו חתיכות מזעריות של פלסטיק במקומות מפתיעים- מי ברז, מים מינרליים (זה כבר לא מפתיע, נכון?) מלח ים, דבש, בירה, דגימות אוויר, אבק ביתי ואפילו בצואה אנושית. (plastic free Israel)

תרבות הצריכה

כולנו צרכנים, לפעמים צרכנים חכמים, ולפעמים בזבזנים. תרבות הצריכה בעשרות השנים האחרונות משקפת ערכים בסיסיים לקויים בנוגע ליחס האדם כלפי הטבע. צרכנות של דברי מותרות גדלה, וכתוצאה מכך גדלו השפעותיה השליליות על הסביבה. צרכנות מוגברת גורמת לייצור יתר של מוצרים, שגורמים לפליטה של גזי חממה, כמויות פסולת וניצול מוגבר של משאבים. אחת מהדוגמאות הבולטות ביותר היא תעשיית הטקסטיל, שמדורגת במקום השני בתור התעשייה המזהמת בעולם לאחר תעשיית הנפט. דוגמה נוספת הינה תעשיית המזון מן החי שמכלה משאבים רבים. יש הטוענים כי תרבות הצריכה היא גם מושג ביקורתי, המשלב ביקורת על האידיאולוגיה והפרקטיקה של הקפיטליזם ועל התנהגות תאגידים. הטענה היא חלק מניתוח חברתי שטוען כי תרבות הצריכה של ימינו מנותבת על ידי התאגידים הגדולים לצריכה מוגזמת ועיוורת של הצרכנים.                                                         

 אם יש קשר בין עלייה בכמות הצריכה לבין פגיעה בנו ובסביבה, אנו מבינים כי צריכה בזבזנית היא מזיקה. מה ניתן לעשות?

בשנות ה-80 התפתח מושג שנקרא "צרכנות ירוקה". צרכנות ירוקה מייצגת אסטרטגיה להצלת כדור הארץ. על פי תפיסה זו צרכנים צריכים ליידע עצמם אודות בעיות סביבתיות מרכזיות ולאחר מכן לבחור מוצרים ידידותיים לסביבה (למשל: מיוצר בישראל, מכיל כותנה אורגנית, לא נוסה על בע"ח, ארוז בחומר מתכלה, ללא כימיקלים וכו'). דבר ראשון שעליך לעשות כדי להתחיל את הליך הצרכנות הירוקה הוא לנתח את הרגלי הצריכה ולשאול: האם אני באמת צריך את מה שאני קונה?

IMG_1851.jpg
IMG_1903.jpg
IMG_1540.jpg
IMG_2272.jpg
IMG_1176.jpg
IMG_1060.jpg

ניצול משאבים טבעיים

משאבי טבע רבים ומגוונים משמשים את האדם לצרכים היום יומיים שלו. אנרגיה שמופקת מנפט, פחם וגז טבעי, שימוש בקרקע ומים, חומרי גלם לבנייה, תעשייה, ביגוד, תעשיית המזון ועוד הם רק דוגמאות אחדות למשאבים שהאדם משתמש בהם לטובתו.
משאבים אלו משמשים את האדם לאורך זמן רב. כאשר נעשה שימוש יתר במשאב מסוים הוא עלול להתכלות. אנו נצטרך למצוא חלופות אחרות לשימוש במשאבים שכיום נראים לנו מובנים מאליהם.
אנו נוטים לחשוב שכל משאבי הטבע יתחדשו באופן טבעי ושהכמות שלהם היא אינסופית. אך דבר זה איננו נכון. ישנם שני סוגים של משאבים:

אחת הדרכים לבדוק את כמות הצריכה היא באמצעות חישוב טביעת הרגל האקולוגית שלנו.
טביעת הרגל האקולוגית היא שיטת חישוב שבודקת עד כמה אנו צורכים משאבים ומייצרים פסולת בהשוואה לכמות המשאבים שיש בטבע, לקצב התחדשותם הטבעית וליכולת של הטבע לקלוט את הפסולת שלנו.

כולנו יכולים להשתפר

סרטון עם טיפים זולים ופשוטים להתיעלות צרכנית

EarthDay2020

בניית האתר - להב סיאדה, נעמה דורי. עורכי תוכן: אלדר להבי, נעמה דורי, מור שגב, רומי פיקס, דניאל רון, עדן יובל, להב סיאדה

©2020 by EarthDay2020. Proudly created with Wix.com

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now